הגוף שלנו מדבר איתנו. האם אנחנו מקשיבים?
הגוף שלנו מדבר בשפה מיוחדת במינה, שפה תחושתית, הוליסטית. לפעמים הוא מסמן לנו במן אי נוחות פנימית שלא נוח לו בסיטואציה מסוימת למשל, בצורת מועקה בבית החזה, חנק בגרון, הרבה פעמים במקרים אלו אנחנו דוחים את התחושה שמפריעה לנו, לא מקשיבים לה, לא עוצרים אפילו רגע אלא ממשיכים הלאה יחד איתה. לפעמים אנחנו אפילו כועסים על "הגוף הזה" שעוד פעם מפריע לנו במילוי המשימה.
מה יקרה אם נעצור רגע ונקשיב? בואו נניח לרגע שיש מקום בתוכנו שהוא מלא חיוניות, שמחת חיים וחוכמה. שיש מקום בתוך העצמי שלנו "הגוף" ,שיודע מה נכון עבורנו שמחזיק בתוכו את העבר, ההווה והעתיד שלנו. מקום שאם נוכל ליצור דיאלוג איתו יוכל לתת לנו תחושת רווחה, שחרור, ידע יקר לגביי עצמנו, לשחרר את הכאבים שלנו וכמובן הכי חשוב צעדים לעבר הריפוי שלנו. זוהי חוכמת הגוף במיטבה.
בשונה מתת המודע במובן הפסיכולוגי של המילה ובשונה מטיפול פסיכולוגי קלאסי שבו אנשים נכנסים לרגשותיהם המכאיבים וחווים אותם שוב ושוב מבלי לדעת איך להשתמש בהכוונה ובעוצמה של הגוף עצמו, תהליך השינוי בעקבות כניסה להתמקדות כרוך בהרגשה טובה, ברווחה, שחרור, ותפנית לקראת ריפוי. האם אנו חייבים לכאוב ולסבול בדרך לריפוי שלנו?
ד"ר יוג'ין ג'נדלין, אב השיטה הוא פילוסוף, פסיכולוג וחוקר אשר התמקד כחמש עשרה שנה בשאלות העוסקות בטיפול הנפשי. במסגרת המחקר שלו הוא ניתח עם עמיתיו אלפי פגישות מוקלטות בין מטפלים ומטופלים. בהקלטות אלו, הם הצליחו לזהות את המטופל המצליח, זה שאפשר להבחין אצלו בשינוי ממשי ומוחשי הן במבחנים פסיכולוגיים והן בחיים עצמם. ההצלחה לא הייתה קשורה לגישה הטיפולית שבה מחזיק המטפל, לא לסגנון המטפל ולא לנושאים שהעלה המטופל. מה שהיה שונה במטופלים אלו, היה הדרך בה הם מדברים. החוקרים שמו לב, שהם עוצרים הרבה פעמים את הדיבור ונכנסים פנימה, שם בפנים התרחש תהליך מיוחד. מטופלים אלו ידעו לגעת בפנימיותם באופן מיוחד, סבלני, אמפאתי, קרוב, באופן שגורם לתנועה פנימית להתרחש ולגרום לריפוי מן הפנים. ג'נדלין ועמיתיו החליטו ללמוד ולהמשיג את הדיאלוג הפנימי המיוחד של מטופלים מצליחים אלו וכך החלה הטכניקה של התמקדות לקרום עור וגידים. מאז ועד היום התהליך הומשג, הורחב ופותח ומאות אלפי אנשים ברחבי העולם למדו התמקדות ולימדו התמקדות.
הנחת היסוד בתהליך ההתמקדות היא שרק גופך מכיר את בעיותיך ויודע היכן טמונים שורשיהן. מושג הגוף בהתמקדות הוא מושג רחב ועמוק יותר מהמושג "גוף" השגור בפינו. בתהליך התמקדות מלמדים את האדם שש תנועות פנימיות, על מנת שיוכל להיכנס למרחב המודעות המיוחד הזה ולחוש את "התחושה המורגשת". התחושה המורגשת אינה חוויה שכלית, אלא התנסות פיזית. זו תחושה הוליסטית, מרמזת של הגוף, למצב או אירוע מורכב. תחושה מורגשת אינה רגש, שהרי אנו יודעים בד"כ לזהות רגשות. מתי אני עצוב? כועס? היא דבר מה שאיננו מזהים בתחילה. זוהי תחושתו של הגוף לנוכח חוויה בעלת משמעות.
ג'נדלין המשיך לחקור וללמוד תהליך זה וגישתו הטיפולית השתנתה מהקצה אל הקצה. בעקבות הידיעה שאפשר ללמוד את הפעולה הפנימית המכרעת שיכולה להביא לשינוי חיובי ורווחה בחיי המטופל. כשבאים אליו לטיפול הוא אינו נותן למטופל לדבר ולדבר, אינו מנתח את רגשותיהם באופן אינטלקטואלי בלבד ואינו נותן להם לצעוק את רגשותיהם ולדשדש באותם עניינים שוב ושוב במעגלים אינסופיים. הוא גילה שתהליך ההשתנות העצמית הוא נעים. עבודה אפקטיבית על בעיותינו לא חייבת להיות עינוי עצמי הגורם לסבל נפשי, רגשי ופיזי. תהליך השינוי שנובע מתוך התמקדות הוא תהליך טבעי לגוף, וזו אמנם התחושה בגוף. הצעד המכריע עובר מתחת למקומות הכואבים הרגילים, אל תחושת גוף שהיא מעורפלת בהתחלה אך החוויה שמשהו עולה משם מעניקה רווחה והתעוררות לחיים. מנקודת מבט זו השיטות המסורתיות נראות כממוקדות בכאב טוען ג'נדלין. אחת הבשורות החשובות של ההתמקדות אם כן היא, שלא! לא חייבים לסבול בדרכנו לריפוי פנימי. לפי ג'נדלין, תהליך השינוי כרוך בהרגשה טובה, הרגשה הדומה לשאיפת אוויר צח לאחר שהות ממושכת בחדר מחניק.
למה כדאי ללמוד התמקדות?
התמקדות סוללת לנו את הדרך לריפוי עצמי פנימי.התמקדות היא מצפן גופני נפשי, אשר מכוון את האדם לפעולה הלוקחת בחשבון את הידע היקר הטמון במרחב הגופני נפשי האישי לאותו אדם.משפרת את היכולת להקשיב לעצמנו ולאחרים.מסייעת לחיות את החיים ממקום מחובר, משוחרר ואותנטי.מסייעת לפתח את יכולת הקבלה של עצמינו כפי שאנו באמת.התמקדות עוזרת לנו בתהליכי קבלת החלטות על ידי זה שהיא מכוונת אותנו לפעולה ממקום מחובר אשר לוקח בחשבון מה מתאים ונכון לאדם הספציפי.עוזרת בהפחתת לחצים ומתח.עוזרת לפתח את האינטואיציה.מעמיקה את הכרותינו עם עצמינו ברבדים עמוקים וקריטיים להתפתחות שלנו.התמקדות עוזרת לרפא אותנו לכן היא כל כך טובה בשילוב בתוך טיפול רגשי.התמקדות היא טכניקה שכל אחד יכול ללמוד וליישם על עצמו .ומעבר לכך היא דרך חיים.
מאמר זה התבסס על ספרו של ד"ר יוג'ין ג'נדלין, התמקדות. 1978. בהוצאת מרקם.